לפג'יאן נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 1/2/09 ( להלן: "הועדה" ) אשר קבעה כי החל מיום 1/1/04 לא נותרה למערער נכות כתוצאה מתאונת עבודה מיום 22/1/96.

החלטה זו הינה השלישית במספר שניתנה על ידי ועדה רפואית לעררים בעניינו של המערער.

2.הועדה התכנסה ודנה בעניינו של המערער, בהרכב חדש, מכוח פסק דינה של כב' השופטת סמיר עמאר מיום 27/11/08 (ב"ל 4166/06).

פסק הדין הורה לוועדה, בין היתר, לבדוק את המערער ולקבוע נכותו החל מיום 1/1/04, להתייחס לתלונות המערער בדבר הגבלה בינונית בתנועותיו, המלווה בכאבים, ולהתייחס לתוצאות בדיקת CT מיום 29/2/96.

3.הועדה בדקה את בדיקות ה- CT ואת המערער וקבעה בממצאי בדיקתה: "אין ספזם בשרירי הגב יישור הגב מלא כיפוף עד 90 מעלות עם כאבים במקסימום כיפוף. הטיה לצדדים... ללא הגבלה בתנועות סיבוביות של הגב..."

הוועדה סיכמה וקבעה, כי המערער "סובל מכאבי גב תחתון על רקע שינויים ניווניים בחוליות המותניות כפי שנראה באמצעי דימות בסמוך לתאונה. טיבו של מצב מסוג זה להחמיר לאחר חבלה באופן זמני ולחלוף תוך מס' חודשים הנכות על כך ניתנה בועדות קודמות (נכות זמנית). היום אין הפרעה בטווחי התנועות והכאבים שקיימים בגב מקורם בשרירים (צ"ל בשינויים) שתוארו שזהו תהליך ניווני אודיופטי ולא קשור לתאונה ולכן אין נכות בהקשר לתאונה הנדונה."

4.לטענת המערער, טעתה הועדה בקביעתה כי מיום 1/1/04 למערער נכות יציבה של 0% ונפלו פגמים בהחלטה ולפיכך, יש לקבל את הערעור ולהחזיר עניינו של המערער לוועדה לדיון מחדש, תוך מתן התייחסות מנומקת לפגמים הנטענים ע"י המערער, ואלו הם:

א.תוצאות בדיקת ה- CT מלמדות על שינויים חבלתיים ולא ניווניים כפי שקבעה

הועדה.

ב.טעתה הועדה בקביעתה כי מקור כאביו של המערער הם שינויים ניווניים היות שגם אם אלה היו קיימים, הרי שלא הפריעו לו עד קרות התאונה ולפני התאונה המערער לא התלונן על כאבים כעולה מתיקו הרפואי.

ג.טעות נפלה בקביעת הועדה כי טיבו של מצב המערער להחמיר לאחר חבלה באופן זמני ולחלוף תוך מספר חודשים ועל כך ניתנו למערער נכויות זמניות, בעוד שהמערער קיבל נכויות זמניות תקופה של 8 שנים. בטעות זו היה כדי להשפיע על מסקנת הועדה.

ד.במסקנות הועדה ישנה סתירה באמרה, מחד, כי טיבו של המצב להחמיר לאחר חבלה, ומאידך, כי מדובר בתהליך נווני אודיופטי שאינו קשור לתאונה.

ה.על הוועדה היה להביא בחשבון כי טווחי התנועות בוצעו תוך כאב ובפועל טווח התנועות מוגבל.

5.לטענת המשיב לא נפל כל פגם בהחלטת הועדה .

הועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין של כב' השופטת סמיר עמאר.

הועדה בדקה את ה- CT ואת המערער והגיעה למסקנה שמדובר בתהליך נווני ואין קשר סיבתי לתאונה.

טענות המערער בקשר לפענוחCT ולשינויים הניווניים שהם מקור כאביו של המערער הינן טענות רפואיות ולא משפטיות.

הוועדה לא נדרשה בפסק הדין להתייחס לנושא הנכויות הזמניות וארכן כמשפיעות על קביעת הנכות. מדובר בנכויות זמניות באחוזים לא גבוהים.

באשר לטענה כי נפלו סתירות במסקנות הוועדה, הרי שבוועדה לא יושבים משפטנים, יש לקרוא את הפרוטוקול כמקשה וכמכלול אחד ומתוך הדברים עולה מסקנת הוועדה שמדובר בתהליך ניווני, ואין קשר סיבתי.